|
|
GovXParagraph1 בשנת 1977 הוקם משרד האנרגיה והתשתית, לאחר שממשלת ישראל החליטה כי נושאים משמעותיים אלו ראויים לטיפול על ידי משרד נפרד. הקמת המשרד ציינה את חשיבותו הגדלה והולכת של תחום האנרגיה בסדר היום הלאומי והעולמי, בעקבות משבר האנרגיה של 1974 והעלייה התלולה במחירי הנפט הגולמי.
תחום הפעילות העיקרי של המשרד היה משק הדלק, שנוהל עד אז במשרד האוצר. לשם כך הוקם מינהל הדלק, שהחליף את מדור הדלק אשר הוקם עוד בימי המנדט הבריטי ופעל עד שנת 1956 במסגרת אגף המכס והבלו ולאחר מכן כיחידה עצמאית במשרד האוצר. המשרד מנה בימיו הראשונים פחות מ-50 עובדים, רובם במינהל הדלק שהיה אחראי על הבטחת אספקת הדלק למשק, רגולציה, פיקוח על מחירים, יבוא, מלאים ותקנים. משרדי המינהל שכנו בחיפה, קרוב לנמל, לבתי הזיקוק ולמשרדי המכס והבלו. רק לאחר הרפורמה במשק הדלק (1988) עבר המינהל בשנת 1994 לירושלים. במהלך השנים נוספו למשרד מינהל החשמל (שהועבר אליו ממשרד המסחר והתעשייה), מינהל מדעי האדמה, יחידת הנפט, המדען הראשי והאגף לשימור אנרגיה.
המשרד שכן בתחילה בבניין בודד ברח' הרצוג בירושלים, שממנו עבר בתחילת שנות ה-80 למשרדים ברח' יפו 234. בשנת 1996 נוספו המשרדים בבניין "שערי העיר" ברח' יפו 216.
GovXParagraph2
בשנת 1996 החליטה הממשלה על הרחבת סמכויות המשרד כך שהן יכללו את כל התשתיות הלאומיות, ושמו שונה בהתאם ל"משרד התשתיות הלאומיות".
בתחום הקרקעות צורף מינהל מקרקעי ישראל (שעמד במקור תחת פיקוח שרי האוצר והחקלאות ומשנת 1990 תחת שר השיכון) למשרד כיחידת סמך ממשלתית, ונשאר בו עד שנת 2002.
בתחום הדרכים הוכפפה למשרד מע"צ (כיום: החברה הלאומית לדרכים), שפעלה עד אז במסגרת משרד התחבורה, ואשר הוחזרה לפיקוחו בשנת 1999.
בשנת 1996 החליטה ועדת מנכ"לים שכונסה בעקבות דוח מבקר המדינה לצרף למשרד את יחידת המכרות שפעלה עד אז במסגרת משרד המסחר והתעשייה. באותה שנה צורפה למשרד גם נציבות המים, שהוקמה בשנת 1959 במסגרת משרד החקלאות. בשנת 2007, החליפה אותה רשות המים, שהוקמה במטרה לרכז את הסמכויות הניהוליות והרגולטוריות תחת גורם ממשלתי יחיד ומקצועי, ובשנת 2009 צורפו אליה גם המינהל לפיתוח תשתיות ביוב במשרד התשתיות הלאומיות והממונה על התאגידים ומינהל המים ברשויות המקומיות במשרד הפנים.
שנות ה-2000: עידן הגז הטבעי
GovXParagraph3 בשנים 1999-2000 התגלו שלושה מאגרי גז טבעי מול חופי ישראל ומאגר נוסף מול רצועת עזה, והוחל בפיתוח מואץ של המאגר הגדול מביניהם, מרי B המוערך בכ-37 BCM, שהחל בשנת 2004 לספק גז טבעי לתחנת הכוח אשכול באשדוד.
חברות מקומיות ובינלאומיות החלו לגלות עניין בתחום זה ולבקש רישיונות קידוח, ובשנת 2002 נחקק חוק משק הגז הטבעי, המסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי בישראל. בעקבות החוק הוקמה רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, ובשנת 2004 הוקמה החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) העוסקת בהקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת ההולכה הארצית, ועומדת תחת פיקוח שר התשתיות הלאומיות. במסגרת שינוי ארגוני במשרד, הוחלט בשנת 2004 על הקמת מינהל אוצרות הטבע, המאגד את יחידת המכרות ואת יחידת הנפט, שפעלה עד אז כחלק ממינהל מדעי האדמה, על מנת לנהל את אוצרות הטבע של ישראל בראייה מערכתית כוללת. בשנים האחרונות התגלו במים הכלכליים של ישראל מאגרי גז נוספים בהיקף רחב, אשר עתידים לשנות כליל את פני ענף האנרגיה בישראל, ואשר חיזקו את מעמדו ומרכזיותו של המשרד במשק האנרגיה הלאומי. בעקבות הגידול בפעילות, הוחלט בשנת 2011 על הרחבה משמעותית של יחידת הנפט, על מנת לספק מענה מקצועי הולם בתחומי ההנדסה, הכלכלה ואיכות הסביבה.
GovXParagraph4 בדצמבר 2011 שונה שמו של המשרד ל"משרד האנרגיה והמים", במטרה לתת ביטוי הולם לתחומי סמכויותיו ולעיקר פעילותו - טיפול במשקי האנרגיה, המים ואוצרות הטבע של מדינת ישראל.
|
| |
|